פסק-דין בתיק ב"ל 1526-10

1.         ביום 9.11.09 הגיש התובע, באמצעות ב"כ, כתב תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע, כנגד החלטת הנתבע מ- 14.7.09 הדוחה תביעתו להכיר בפגיעה במפרקי הירכיים כפגיעה בעבודה, עפ"י סעיף 79 לחוק.

            התובע, יליד 15.8.57, עבד מ- 1999 ועד לתאונה אחרת שארעה לו, 6 י"ע בשבוע (ולעיתים אף 7), לפחות 12 שעות (ולעתים 24-36 שעות ברציפות).

            התובע, מכונאי אחזקה של רכב כבד, קופץ לרצפה מהציוד המכני הכבד/ העגלות (גובה 2-1 מטר), לעתים, כשבידיו כלי עבודה ומטענים כבדים, כשהבלימה הראשונית הינה תמיד על רגל ימין, רגלו הדומיננטית. כך עשרות (אם לא יותר) קפיצות ביום.

            אלה גרמו לפגיעות זעירות מצטברות במפרקי הירכיים.

2.         בכתב הגנתו מ- 19.1.10 עתר הנתבע לדחיית התביעה, משלא הוכחה תשתית עובדתית מספקת לפעולות חוזרות ונשנות לפגיעה בירכיים ואף לא קשר סיבתי רפואי.

3.         בהתאם להחלטת כבוד השופט א. סופר מיום 26.1.10 הועבר ההליך לבי"ד זה.

            לבקשת התובע בוטל הליך הקד"מ ובהתאם להחלטת כבוד הנשיאה (כתוארה דאז) ע. פוגל הועבר ההליך להוכחות. ביום 28.11.10  נשמעה בפנינו עדות התובע.

            בתום הדיון נדרשה עמדת התובע לשאלה אם מבקש הוא להגיש עדויות נוספות (להעיד מטעמו את מר רובין, שמסר הודעה למל"ל).

משהודיע התובע כי מוותר הוא על העדת עד נוסף מטעמו, ניתנה החלטה על סיכומי הצדדים ואלה הוגשו ביום 18.1.11 וביום 21.2.11. סיכומי תשובה הוגשו ב- 6.3.11.

(ראוי להזכיר כי עפ"י החלטת כבוד הנשיאה ע. פוגל מיום 2.3.10 היה על התובע להגיש תצהירי כל עדיו וכי תצהיר התובע בלבד הוגש ב- 26.4.10).

4.         ולהכרעתנו -

א.         שומא תמיד לדאוג לכך כי מי שהשפה אינה שגורה בפיו - יתורגם לו כדבעי תצהירו וכך אף כמתחייב, תשמע עדותו.

            בענייננו, לא כך ארע, שהרי קשה היה "לחלץ" תשובה ברורה כיצד נגבתה עדותו הראשית של התובע:

            בראשית, טען התובע כי רעייתו תרגמה התצהיר עת חתם עליו, במשרד עוה"ד.

            בהמשך, טען כי תרגמה לו, הוא הבין הכל בעברית ואח"כ, חתם במשרד עוה"ד.

            ובשלישית, השיב התובע כי רעייתו תרגמה לו התצהיר בבית (בערב) אחרי שחתם על התצהיר (בבוקר במשרד), אח"כ תיקן והשיב "בטח לפני" שחתם. והוסיף - כי רעייתו לא הייתה אתו במשרד.

            ב"כ הנתבע ציינה איפוא כי אין בפנינו תצהיר, ודאי כך , כשבתצהיר עצמו אין כל אזכור לכך כי תורגם - ועוד יותר כך, לאור הערת ביה"ד ולפיה, מי שצויין כמאמת התצהיר (עו"ד יעקב עוז) אינו מי שחתם ע"ג התצהיר כמאמת (עו"ד אריה הופמן)!!

            כאן יש להזכיר אף ההתנהלות בפנינו - התובע לא ביקש מבעוד מועד לזמן מתורגמן, ולא טרח לזמן כזה ביזמתו, כשאף בא כוחו שבפנינו אינו דובר השפה הרוסית.

            בראשית הדיון נתבקש (ע"י ב"כ התובע) כי תשאלנה שאלות בשפה פשוטה ולאט - אך חרף כך,  ברור היה כי לא ניתן לקיים שיחה - ודאי לא עדות - בשפה העברית!